אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון – קריטריונים ותהליך ההכרה

אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון מהווים את הבסיס להכרה בפגיעה ובקביעת הזכויות המגיעות לנפגעים.

הבנה של הקריטריונים לקביעת האחוזים, הכרת ההליך הרפואי והמשפטי הנדרש והיערכות נכונה מול משרד הביטחון, הם המפתח למיצוי זכויות מלא ולקבלת פיצוי הולם על הנזק שנגרם במהלך השירות.

שמיעה תקינה היא חלק בלתי נפרד מהיכולת לתקשר, לעבוד וליהנות מאיכות חיים מלאה.

כאשר חיילים או אנשי מילואים נחשפים לרעש חזק (לדוגמה פיצוצים, ירי בפעילות מבצעית, מטווחים) או לרעש מתמשך (לדוגמה מטוסים, טנקים) במהלך שירותם הצבאי, עלולה להיגרם להם ירידה בשמיעה וטינטון המשפיעים באופן ממשי על חיי היום יום.

קריטריונים ותהליך ההכרה של אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון

שמיעה היא אחת התחושות החיוניות ביותר לתפקוד היומיומי אך לא מעט חיילים ולוחמים לשעבר מוצאים עצמם מתמודדים עם ירידה בשמיעה או טינטון בעקבות שירותם הצבאי.

אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון הם המדד המרכזי להכרה בפגיעה מסוג זה ודרכם ניתן לקבוע את היקף הפגיעה והזכאות לתגמולים או סיוע.

חשוב להבין מהם הקריטריונים לקביעת האחוזים, כיצד מתנהל תהליך ההכרה ומהי הדרך הנכונה למצות את הזכויות מול הגורמים המוסמכים.

הקריטריונים לקביעת אחוזי נכות שמיעה

משרד הביטחון קובע את אחוזי הנכות בהתאם להוראות שנקבעו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] ובתקנות שהותקנו מכוחו.

נדרש להוסיף גם את תקנות הנכים שהוא יותר רלוונטי לקביעת אחוזי הנכות https://www.nevo.co.il/law_html/law01/310_007.htm#Seif81

החוק מסדיר את הקריטריונים להכרה בפגיעות גוף או נפש שנגרמו עקב השירות הצבאי, וכן את מנגנון קביעת שיעור הנכות והזכאות לתגמולים.

הקריטריונים לקביעת אחוזי הנכות מבוססים על בדיקות שמיעה רפואיות, מבחני סף שמיעה וטנטון והערכת השפעת הליקוי על איכות החיים והתפקוד היומיומי.

המבחנים כוללים:

• בדיקת שמיעה המצביעה על פגיעה בתדרי הדיבור של לפחות 25 הרץ
• תלונה בסמוך לחשיפה (עד 6 חודשים)
• בחינת הקשר הישיר בין תנאי השירות לבין הנזק שנגרם
• חשוב לזכור – אין בדיקה אובייקטיבית של טנטון ולכן נדרש לעמוד בקריטריונים המעידים על חבלה שמיעתית שעשויה לגרום לטנטון. במקרים מסויימים, כדאי לבצע הערכת טינטון כדי לחזק את התביעה

ככל שהפגיעה חמורה יותר ומשפיעה באופן משמעותי על חיי היומיום, כך אחוזי הנכות שייקבעו יהיו גבוהים יותר.

חיילים שעברו שירות קרבי, השתתפו באימונים מרובי ירי או מילאו תפקידים הקשורים לחשיפה ממושכת לרעש נחשבים כבעלי סיכון מוגבר לירידה בשמיעה.

במקרים כאלה, פנייה אל עורך דין משרד הביטחון מאפשרת לנהל את ההליך בצורה מקצועית ומבוססת, להציג את הראיות הנדרשות, ולהבטיח שהוועדה הרפואית תפעל בהתאם לחוק ותשמור על זכויותיכם.

תהליך ההכרה במשרד הביטחון

כדי לקבל הכרה של אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון יש להגיש תביעה מסודרת לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון.

התהליך כולל איסוף מסמכים רפואיים, חוות דעת מומחים ותיעוד השירות הצבאי והאירועים שגרמו לפגיעה. לאחר מכן מזומנים הנפגעים לוועדה רפואית המורכבת מרופאים מומחים בתחום א.א.ג (אף אוזן גרון).

במידה ולא מתלוננים בסמוך לחשיפה, לא ניתן להכיר בנזק כיוון שאנחנו כל הזמן נחשפים לרעשים. בנוסף, יש קושי משמעותי ולרוב לא ניתן להגיש גם החמרות מצב.

אחוזי נכות שמיעה והשלכותיהם על הזכויות

לאחר שנקבעים אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון, הם משמשים בסיס מרכזי לחישוב כלל הזכויות המגיעות לנפגעים.

אחוזי נכות נמוכים מ-10% לא מזכים בזכויות והטבות, בעוד אחוזים גבוהים יותר מזכים במגוון רחב של הטבות. בין היתר, ניתן לקבל מענק חד פעמי או קצבה חודשית בהתאם לשיעור הנכות שנקבע.

ככל שאחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון גבוהים יותר, כך גדלה גם הזכאות לקבלת תגמולים משרד הביטחון נוספים, כמו טיפולים רפואיים, מימון מכשירי שמיעה מתקדמים ואף סיוע בשיקום תעסוקתי.

מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלבים הראשונים של ההליך, על מנת למצות את כלל הזכויות בצורה מיטבית.

התמודדות עם ועדות רפואיות ותביעות

הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון אינן תמיד פשוטות להתמודדות. פעמים רבות נדרשים להוכיח באופן חד משמעי שהפגיעה קשורה לשירות והוועדה עשויה לחלוק על טענותיהם.

כאשר מדובר על אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון, חשוב במיוחד להציג תיעוד רפואי מלא וחוות דעת מקצועיות שיחזקו את הקשר הישיר בין תנאי השירות לבין הירידה בשמיעה.

 

במקרים של מחלוקת על שיעור אחוזי הנכות ניתן להגיש ערעור לוועדה עליונה או לנקוט בהליכים משפטיים נוספים.

לעיתים מתעורר צורך להגיש תביעות נגד משרד הביטחון, בין אם בשל דחיית בקשה ובין אם לצורך הגדלת אחוזי הנכות שנקבעו.

ניהול תביעה מחייב הבנה מעמיקה של החוק, ניסיון בהופעה בפני ועדות רפואיות ויכולת לשלב בין טיעונים רפואיים לבין טיעונים משפטיים בצורה משכנעת.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי הכרה

רבים מהנפגעים בוחרים לנהל את ההליך בעצמם אך המציאות מלמדת שבלי ייעוץ וליווי משפטי מקצועי הסיכוי למצות את כלל הזכויות יורד משמעותית.

משרד הביטחון פועל עפ"י קריטריונים מוגדרים וכל פרט קטן במסמכים או בעדות יכול להשפיע על תוצאות התביעה.

כאשר מדובר על אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון כל טעות קטנה עלולה לעלות בכסף רב ובזכויות חיוניות.

ליווי מקצועי מבטיח שההליך יתבצע בהתאם לחוק שהוועדה הרפואית תבחן את כל הראיות וששיעור הנכות ישקף את הפגיעה בפועל.

במקרים אחרים, כאשר נקבעים אחוזי נכות משרד הביטחון חלקיים בלבד, קיימת אפשרות להגיש ערעור או תביעה מתאימה.

באמצעות ייעוץ משפטי ניתן לחזק את התיעוד הרפואי, להוסיף חוות דעת מומחים ולוודא שהתוצאה הסופית משקפת נאמנה את חומרת הפגיעה והזכויות המלאות של הנפגעים.

שאלות נפוצות

מה הקריטריונים לקביעת אחוזי נכות שמיעה?

אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון נקבעים על סמך בדיקות רפואיות, מבחני סף שמיעה ולעיתים גם נעזרים בהערכת טינטון וקלינאי תקשורת.

ככל שהפגיעה חמורה יותר ומשפיעה על איכות החיים, כך אחוזי הנכות גבוהים יותר.

איך מתבצע התהליך מול הוועדה הרפואית?

לאחר הגשת תביעה מומחה מטעם משרד הביטחון יבחן את הקשר הסיבתי, עוצמת הפגיעה, הזמן שחלף מהחשיפה עד לדיווח על הפגיעה בשמיעה ועמידה בקריטריונים בהתאם לבדיקות השמיעה שבוצעו ומסמכים רפואיים נוספים.

האם ניתן להגיש תביעה בגין ירידת שמיעה שהתפתחה שנים אחרי השירות?

לא ניתן להגיש תביעה על פגיעה בשמיעה וטנטון בחלוף הזמן היות ואנחנו נחשפים לרעשים באופן תמידי. במידה והתלוננו על פגיעה בשמיעה בסמוך לחשיפה וביצענו בדיקת שמיעה שהצביעה על חבלה, ניתן יהיה להגיש תביעה גם לאחר תקופה ארוכה יותר. לפני הגשת תביעה מומלץ לבחון את העמידה בקריטריונים הרלוונטיים.

האם משרד הביטחון מכיר בירידת שמיעה או טינטון שנגרמו עקב פציעה במילואים?

כן. ניתן להגיש תביעה להכרה וקבלת אחוזי נכות שמיעה משרד הביטחון לפי חוק הנכים כאשר הירידה בשמיעה או הטינטון נגרמו עקב פציעה במילואים או חשיפה חריגה לרעש במהלך שירות המילואים.

חשוב שיהיה תיעוד רפואי ותלונה סמוכה לאירוע, בדיקות שמיעה עדכניות, ותיאור נסיבות השירות המצביע על קשר סיבתי ברור בין תנאי המילואים לבין הליקוי.

בהמשך תוזמנו לוועדה רפואית, וההחלטה על אחוזי הנכות תיקבע לפי הממצאים הרפואיים וההשפעה התפקודית. מומלץ להיעזר בייצוג משפטי מקצועי לצורך איסוף ראיות, ניסוח הטענות והופעה בפני הוועדה.