חיילים בקבע

חייל בשרות חובה אשר נפגע במהלך שירותו הצבאי, יגיש תביעה בגין הנכות שנגרמה לו לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון.

אולם, בהתאם לחקיקה, או לייתר דיוק תיקון 29 לחוק הנכים, יצר אבחנה בין חיילים בשרות חובה לבין חיילים בשרות קבע. ההכרות של החוק והפסיקה בנושא הכרחית על מנת לדעת מה הזכויות של אנשי קבע שנפגעו במהלך השרות שלהם וכיצד עליהם לפעול.

ועדת גורן ותיקון 29 לחוק הנכים

בעקבות הגידול המשמעותי בתקציב אגף שיקום נכים וצפי התקציב העתידי, בשנת 2009 הוקמה ועדת גורן במטרה להסדיר, את זכויותיהם ומעמדם של נכי צה"ל ולבחון קריטריונים לזכאות במשרד הביטחון. בעקבות המלצות הוועדה תוקן חוק הנכים ובשנת 2017 נכנס לתוקפו תיקון 29.

בהתאם לשינוי, אנשי קבע זכאים להכרה במשרד הביטחון רק אם מדובר במחלת שירות או חבלת שירות. שאר הפגיעות שאירעו במהלך שרות הקבע לא יוכרו באגף שיקום נכים ונדרש להגיש תביעה לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

האם יש הבדלים בין אנשי הקבע?

החוק מבחין בין איש קבע לבין משרת קבע ברציפות לשרות חובה.

שירות קבע – "שירות קבע" – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;

משרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה – 2ב. לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ"ה-1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.

בהתאם לחוק, חייל שכבר משירות חובה לשירות קבע ברציפות, בששת החודשים הראשונים של שרות הקבע יחשב כחייל בשירות חובה לצורך הגשת תביעה למשרד הביטחון.

מהי מחלת שרות?

אירוע של חשיפה לחומר מסוכן שקבע השר בצו, הדבקה במחלה כתוצאה מחשיפה במסגרת טיפול בשדה קרב או חשיפה לרעש שמקורו באמצעי לחימה.

"מחלה" – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;
"מחלת שירות" – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:
(1) מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה;
(2) הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טפול רפואי בתנאי שדה;
(3) פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה;
(4) מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;

במידה ומדובר במחלה שהתגלתה אצל איש קבע לפני 1.1.2014, ניתן להגיש בגינה תביעה למשרד הביטחון במידה והיא התפרצה עקב השירות הצבאי.

חשוב לציין כי פגיעה נפשית שנגרמה בעקבות פעילות מבצעית או אימון מבצעי נחשבת כמחלת שרות.

מהי חבלת שרות?

"חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;

חבלה שנגרמה לפני 27.4.2017, גם בגינה ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון.

דוגמאות למקרים בהם ניתן או לא ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון

1. איש קבע שמשרת 5 חודשים, עבר לשרות קבע ישר משרות חובה, נפל במהלך ריצה בבסיס וכתוצאה מכך נגרם לו קרע במניסקוס – ככלל, ניתן יהיה להגיש תביעה למשרד הביטחון.
2. איש קבע שמשרת שנתיים כלוחם, עבר תאונת דרכים עם רכב צבאי לאחר שחזר מטיפול לרכב – לא ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון.
3. איש קבע שמשרת מספר שנים כמכונאי טנקים, כתוצאה מכך יש לו ירידה בשמיעה – ככלל לא ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון.
4. איש קבע שמשרת בתקשוב, במהלך מטווח נפלו לו אטמי האוזניים ויש לו פגיעה בשמיעה עם טנטון – ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון.
5. איש קבע נפגע נפשית בעקבות פעילות מבצעית – ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון.

הארכת מועד התיישנות בחבלה רשומה

32א. קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:

(1) הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה;
(2) ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
(3) ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
(4) ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.
בסעיף זה "חבלה רשומה" – חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הבטחון.

בהתאם לסעיף זה, קצין התגמולים רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות אם נעמוד בקריטריונים הבאים:

1. מדובר בחבלה רשומה – חבלה אשר נרשמה בסמוך לאירוע ושיש לנו עדויות לגביה.
2. ההשהיה לא מקשה על השגת הראיות הדרושות להוכחת הרכיב העובדתי.
3. ההשהיה לא החמירה את הנכות ומגדילה את הנטל על אגף השיקום.
4. ההשהיה לא תקשה על המדינה להגיש תביעה נגד צד שלישי שאחראי לנכות.

בעקבות השינויים שהוכנסו לחוק הנכים, אנשי קבע לא יכולים להגיש תביעה למשרד הביטחון אם לא מדובר בחבלה או מחלת שרות. היות ומדובר בנושא מורכב, אנחנו ממליצים ליצור איתנו קשר ולקבל שיחת ייעוץ ללא עלות מעורך דין משרד הביטחון על מנת להבין אם ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון. בנוסף, חשוב לבחון אם נדרש ליווי לצורך קבלת מקסימום אחוזי נכות בגין הפגיעות שלכם.

מה הפיצוי וההטבות שאקבל כאיש קבע במידה ויכירו בי כנכה אגף שיקום נכים?

אין הבדל בין איש קבע או חייל בשירות חובה לעניין הזכויות וההטבות שמקבלים. ההטבות ניתנות בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעים ולכן חשוב להגיע למקסימום אחוזי הנכות שניתן לקבל בהתאם לפגיעה שלכם.

האם יש תקופת התיישנות?

סעיף 32 לחוק הנכים מגדיר את ההתיישנות בתביעות משרד הביטחון וקובע תקופת התיישנות של 3 שנים מיום השחרור אולם נקבעו סייגים לכלל הזה.

32. (א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו.