7.10.2023 – יום שנחקק בזיכרון הלאומי
המתקפה ומלחמת חרבות ברזל גבו אלפי קורבנות ופצעו עשרות אלפים. אגף שיקום נכים התמודד עם עומס אדיר ונאלץ להתאים את מדיניותו למענה רפואי וכלכלי מהיר.
חיילי חובה טופלו בצבא, ואנשי קבע, מילואים וכוחות הביטחון הופנו לאגף השיקום. רבים לא ידעו על זכויותיהם, וסברו כי הוכרו אוטומטית כנכי צה"ל, אך נדרשו לבדיקה רפואית. ללא הכנה, תביעות רבות נדחו.
חייל בשרות חובה אשר נפגע במהלך שירותו הצבאי, יגיש תביעה בגין הנכות שנגרמה לו לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
אולם, בהתאם לחקיקה, או לייתר דיוק תיקון 29 לחוק הנכים, יצר אבחנה בין חיילים בשרות חובה לבין חיילים בשרות קבע. ההכרות של החוק והפסיקה בנושא הכרחית על מנת לדעת מה הזכויות של אנשי קבע שנפגעו במהלך השרות שלהם וכיצד עליהם לפעול.
בהתאם לחוק, משרד הביטחון מגדיר את הגופים הבאים כזכאים להגיש תביעה לאגף שיקום נכים:
שאר הגופים הביטחוניים, דוגמת כבאות והצלה, לא זכאים להגיש תביעה למשרד הביטחון.
אולם, בהתאם לוועדת גורן והשינוי בחקיקה שבא בעקבותיה, לא כל פגיעה ניתן להגיש למשרד הביטחון. נדרשת הכרות והבנה של החוק והפסיקה על מנת לדעת מה הזכויות וכיצד לפעול.
השירות הצבאי כרוך בסיכון גופני ונפשי, במיוחד בשירות חובה. חיילים צעירים מתמודדים עם לחצים, חוסר שינה ומשימות רבות, ולעיתים תחת פיקוד חסר ניסיון.
המחוקק הסדיר את זכויותיהם של חיילים שנפצעו במהלך השירות – בפעילות מבצעית, בבסיס, בדרך אליו וממנו או בחופשה.
מדריך זה יסייע לכם להבין אם אתם זכאים להגיש תביעה למשרד הביטחון.
החקיקה בישראל מבדילה בין שירות מילואים, חובה וקבע. במקרים מסוימים, אגף שיקום נכים יכיר בפגיעות של חיילי מילואים כמו בשירות חובה, אך לא כמו בשירות קבע – ולעיתים לא יכיר כלל.
רבים מחיילי המילואים שסיכנו את חייהם במלחמות ובמבצעים בטוחים שכל פגיעה תוכר אוטומטית – אך המציאות שונה.
מתי ניתן לקבל הכרה בנכות? בשל המורכבות, מומלץ להתייעץ עם משרד המתמחה בתחום לפני הגשת התביעה.
