השרות הצבאי טומן בחובו סיכון גופני ונפשי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשירות חובה. חיילים צעירים נדרשים לעבור הליך הכשרה ושירות צבאי בו הם נחשפים ללחצים מסוגים שונים, חוסר בשעות שינה, צורך לעמוד בזמנים ומשימות רבות. נוסף לכך, רוב הסגל הפיקודי הישיר שלהם צעיר אף הוא. לא תמיד הביטחון האישי של החיילים עומד לנגד עיניהם ושיקול הדעת שלהם לעיתים לוקה בחסר. אופי השירות של חיילים המבצעים שירות משמעותי חושף אותם לסיכונים נוספים.
המחוקק הסדיר את זכויותיהם של חיילים שנפצעו בשרות חובה, בין אם הם נפגעו במהלך פעילות מבצעית, בבסיס, בדרך מהבסיס ולבסיס או בחופשה בבית.
להלן מדריך מפורט שיעשה לכם סדר אם אתם זכאים להגיש תביעה למשרד הביטחון –
מתי כדאי להגיש את התביעה למשרד הביטחון?
ראשית, חשוב לזכור כי חייל בשירות חובה לא יכול להגיש תביעה למשרד הביטחון כל עוד הוא משרת בשירות חובה. ניתן להגיש את התביעה בסמיכות לשחרור או לאחר מכן. בהקשר זה, חשוב לציין כי על מנת לשמור על הזכויות שלכם, כדאי להגיש את התביעה עד לשנה מיום השחרור.
האם יש תקופת התיישנות בתביעות נגד משרד הביטחון?
סעיף 32 לחוק הנכים מסדיר את עניין ההתיישנות וקובע תקופת התיישנות של 3 שנים מיום השחרור, אולם נקבעו סייגים לכלל הזה.
32. (א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת בתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו.
הארכת מועד התיישנות בחבלה רשומה
32א. קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:
(1) הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה;
(2) ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
(3) ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
(4) ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.
בסעיף זה "חבלה רשומה" – חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון.
בהתאם לסעיף זה, קצין התגמולים רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות אם נעמוד בקריטריונים הבאים:
- מדובר בחבלה רשומה – חבלה אשר נרשמה בסמוך לאירוע ושיש לנו עדויות לגביה.
- ההשהיה לא מקשה על השגת הראיות הדרושות להוכחת הרכיב העובדתי.
- ההשהיה לא החמירה את הנכות ומגדילה את הנטל על אגף השיקום.
- ההשהיה לא תקשה על המדינה להגיש תביעה נגד צד שלישי שאחראי לנכות.
האם יש התיישנות כאשר מדובר בפגיעה נפשית או מחלה?
בהתאם לפסיקת בתי המשפט, פגיעה נפשית מוגדרת לעניין ההכרה כמחלה ולכן אין לה תקופת התיישנות.
32. (א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה – יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
חשוב לציין כי משרד הביטחון יכיר במחלה רק אם היא התפרצה בעקבות השרות הצבאי, לא מספיק שהיא התפרצה במהלך השרות הצבאי.
האם אהיה זכאי להכרה אם נפצעתי בדרך חזרה לבסיס או בדרך חזרה מהבסיס?
ככלל, משרד הביטחון יכיר בפגיעות שהתרחשו במהלך השירות הצבאי, כאשר החייל היה בתפקיד או במסגרת צבאית, בדרך לבסיס או בחזרה הביתה מהבסיס, כל זאת למעט מקרים חריגים.
סעיף 1 א' לחוק הנכים קובע:
1א. (א) רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
(ב) לעניין סעיף זה – "מחנה" – המקום בו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי
ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;
"חייל השוהה בחופשה" – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי
תפקיד בשירות,
ולרבות חייל משוחרר בדרכו בחזרה מן השירות.
האם אהיה זכאי להגיש תביעה אם נפצעתי במהלך חופשה בבית?
חייל בשירות חובה שנחבל במהלך חופשה יוכל להגיש תביעה למשרד הביטחון רק אם החופשה הייתה באישור. במידה והחייל נפגע במהלך חופשה בארץ, משרד הביטחון יכיר בפגיעה רק אם מדובר בפגיעה משמעותית. ניתן יהיה להגיש את התביעה בהתאם לחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988, המסדיר חלק מהזכויות והתנאים.
מצ"ב קישור לחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988.
אם החבלה אירעה בחו"ל לאחר אפריל 2017, לא יהיה ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון, למעט מקרים בהם חיילים בודדים נסעו לביקור משפחות.
באילו מקרים משרד הביטחון לא יכיר בפגיעה שאירעה במהלך השרות הצבאי?
משרד הביטחון לא יכיר בפגיעות שאירעו במהלך השרות הצבאי אם הם התרחשו במקרים הבאים:
- פגיעה כתוצאה ממעשה הכרוך בנטילת סיכון לא סביר.
- בעת שימוש, סחר או ייצור סמים.
- בעת ביצוע עבירה בזמן שיכרות.
- אם הפגיעה ארעה כתוצאה מתאונות דרכים כאשר החייל נהג ללא רישיון, ללא ביטוח, ביצע תאונה מכוונת או במהלך ביצוע פשע.
- במהלך פעילות ספורטיבית במסגרת אגודה רשומה.
- במהלך עבודה מחוץ לשרות הצבאי, למעט מקרים בהם העבודה שאושרה על ידי הצבא בשל מצוקה כלכלית קשה.
- תוך כדי היעדרות מהשירות ללא רשות.
כיצד אני יכול להגדיל את הסיכויים שלי להצליח בתביעה?
כאשר אנחנו מגישים תביעה למשרד הביטחון אנו נדרשים להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגיעה שיש לנו לשרות הצבאי. על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי חשוב שתהיה לנו אבחנה בנוגע למצבנו הרפואי ועדויות שיכולות לעזור לנו להוכיח שהפגיעה נגרמה בעקבות השרות הצבאי.
להלן הדברים שיכולים לסייע לנו:
- דו"ח פציעה מלא וחתום על ידי מפקד ורופא היחידה. על הדוח לפרט היכן נפגענו, מתי ואת נסיבות האירוע.
- דו"ח אירוע חריג – דו"ח אינטרנטי שאנו ממלאים או קצינת הנפגעים המפרט את האירוע ואת הנוכחים.
- תיק רפואי צבאי (CPR) – יש לבקש את התיק הרפואי הצבאי מרופא יחידה או מקצינת הנפגעים.
- עדויות – במידה ואין לנו תיעוד מספק, ניתן לבקש ממפקד או חבר ליחידה שמכיר את האירוע לכתוב עבורנו עדות.
- מכתב אישי – סיפור המקרה מנקודת המבט שלנו.
- מסמכים רפואיים ואבחנה המעידה על הפגיעה שיש לנו.
- ייעוץ מעורך דין משרד הביטחון – הרבה פעמים אנחנו לא יודעים אם המסמכים שיש ברשותנו מספיקים. במקרים אלה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע שיכווין אותנו.
מה קורה לאחר הגשת התביעה?
עד לבירור התביעה, משרד הביטחון יאשר טיפול רפואי, ובמקרים מסוימים גם ימי מחלה, ליווי וכל דבר הדרוש, בהתאם לחומרת הפגיעה. לכן, אנו ממליצים להגיש את התביעה בסמוך לשחרור או מייד לאחר השחרור כדי שתוכלו לקבל את המעטפת הטיפולית והשיקומית לה אתם זקוקים ממש בסמך לשחרור.
מהן הזכויות שיהיו לי והפיצוי שאקבל ממשרד הביטחון במידה ויכירו בי כנכה צה"ל?
במידה ונעבור את שלב הקשר הסיבתי ונקבל הכרה, ועדה רפואית של משרד הביטחון תקבע את סעיפי הנכות ואחוזי הנכות. בהתאם לכך יקבעו ההטבות שתקבל ממשרד הביטחון.
- בגין אחוזי נכות הקטנים מ-10% לא יתקבל פיצוי.
- בין 10%-19% נכות יתקבל פיצוי חד פעמי והנחה בארנונה.
- 20% נכות ומעלה מזכים בגמלה חודשית
טיפולים רפואיים והטבות נוספות בהתאם לסעיפי הנכות וגובה הנכות.
