החקיקה בישראל מתייחסת לשרות מילואים באופן שונה משרות החובה ומשרות קבע. ישנם מקרים בהם אגף שיקום נכים יכיר בפגיעה, כפי שהוא מכיר בחיילי שרות חובה ולא מכיר בשרות קבע, וישנם מקרים בהם אגף השיקום לא מכיר בפגיעה למרות שבמקרים אלה יתכן ויכיר בפגיעה של חייל בשרות חובה.
מרביתם של מאות אלפי חיילי מילואים ששרתו במלחמת חרבות ברזל, צוק איתן, מלחמת לבנון השניה או כל שרות אחר, מאמינים כי בתקופת המילואים הם "רכוש צה"ל" וכי כל פגיעה שתגרם להם במהלך התקופה הזאת תוכר באופון אוטומטי על ידי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
אמונה לחוד ומציאות לחוד.
אנסה לעשות סדר במקרים בהם ניתן לקבל הכרה בנכות דרך אגף שיקום נכים. בשל מורכבות הנושא, אנחנו ממליצים להתייעץ עם משרד המתמחה בתחום לפני הגשת התביעה.
באילו מקרים משרד הביטחון יכול להכיר בפגיעה שנגרמה במהלך שרות המילואים?
במידה ואיש מילואים נפצע במהלך פעילות מבצעית או אימון מבצעי, וקיימת נכות משמעותית, קצין התגמולים יכיר בפגיעה ולעיתים אף יעביר את התביעה "במסלול ירוק" לוועדות רפואיות לקביעת אחוזי נכות, ללא צורך בקבלת חוות דעת מרופא מומחה לקביעת הקשר הסיבתי. אולם, במקרים בהם הפגיעה ארעה בבסיס ויש קושי להוכיח את הקשר הסיבתי, קצין התגמולים ישלח אותנו לחוות דעת. לדוגמה: חייל מילואים נפגע נפשית בשל פעילות מבצעית וישנן אבחנות המעידות על הפגיעה הנפשית בעקבות הפעילות המבצעית, יהיה קל יותר להוכיח את הקשר הסיבתי. במידה וחייל מילואים הרים משקלים כבדים, התחילו כאבי גב ואובחנה פריצת דיסק, קצין התגמולים יתקשה להכיר בקשר הסיבתי.
באילו מקרים משרד הביטחון לא יכיר בפגיעה שנגרמה במהלך שרות המילואים?
כאשר חייל מילואים היה בחופשה בביתו, בניגוד לחייל בשרות חובה, לא ניתן יהיה להכיר בנכות שלו בהתאם לחוק הנכים או בהתאם לחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988.
האם ניתן להגיש תביעה בגין פגיעה שארעה במהלך חזרה הביתה מהבסיס או חזרה לבסיס?
איש מילואים, בניגוד לחיילים בקבע, יכולים להגיש תביעה לאגף השיקום במקרים בהם הם נפגעו בדרך הביתה או בדרך לבסיס. חיילים בשרות חובה יכולים גם הם להגיש תביעה בגין פגיעה כזאת, בעוד חיילים בקבע לא יכולים להגיש את התביעה למשרד הביטחון.
" רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו , ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו".
האם ניתן להכיר במחלה שנגרמה במהלך שרות המילואים?
אנשי מילואים שהתפרצה מחלה בזמן שרות המילואים שלהם, יוכלו להגיש תביעה למשרד הביטחון אם המחלה התפרצה בעקבות השרות שלהם. לדוגמה: חייל מילואים אשר נלחם בעזה, התפרצה אצלו סכרת בעקבות הלחץ הרב שהיה מצוי בו. קצין התגמולים יכיר במחלה אם יוכח הקשר הסיבתי בין שרות המילואים להתפרצות הסכרת.
האם יש תקופת התיישנות בתביעות נגד משרד הביטחון?
סעיף 32 לחוק הנכים מסדיר את עניין ההתיישנות וקובע תקופת התיישנות של 3 שנים מיום השחרור, למעט הסייגים המצוינים בחוק.
32. (א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת בתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו.
32א. קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:
(1) הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה;
(2) ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
(3) ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
(4) ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.
בסעיף זה "חבלה רשומה" – חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הבטחון.
בהתאם לסעיף זה, קצין התגמולים רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות במידה ונעמוד בקריטריונים הבאים:
- מדובר בחבלה רשומה – חבלה אשר נרשמה בסמוך לאירוע ושיש לנו עדויות לגביה.
- ההשהיה לא מקשה על השגת הראיות הדרושות להוכחת הרכיב העובדתי.
- ההשהיה לא החמירה את הנכות ומגדילה את הנטל על אגף השיקום.
- ההשהיה לא תקשה על המדינה להגיש תביעה נגד צד שלישי שאחראי לנכות.
האם ישנה התיישנות כאשר מדובר בפגיעה נפשית או מחלה?
32. (א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה- יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
חשוב לציין כי משרד הביטחון יכיר במחלה או בפגיעה נפשית רק אם היא התפרצה בעקבות השרות הצבאי.
מה כדאי לעשות בתביעה נגד משרד הביטחון?
כאשר אנחנו מגישים תביעה למשרד הביטחון אנו נדרשים להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגיעה שיש לנו לשרות הצבאי. על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי חשוב שתהיה לנו אבחנה בנוגע למצבנו הרפואי ועדויות שיכולות לעזור לנו להוכיח שהפגיעה נגרמה בעקבות השרות הצבאי.
להלן הדברים שיכולים לסייע לנו:
- לדאוג שיהיה לנו דו"ח פציעה מלא וחתום על ידי מפקד ורופא היחידה. על הדוח לפרט היכן נפגענו, מתי ואת נסיבות האירוע. ניתן גם למלא דו"ח אירוע חריג – דו"ח אינטרנטי שאנו ממלאים או קצינת הנפגעים המפרט את האירוע ואת הנוכחים.
- להוציא את התיק הרפואי הצבאי (CPR) מרופא יחידה או מקצינת הנפגעים.
- לבקש ממפקד או חבר ליחידה שמכיר את האירוע לכתוב עבורנו עדות.
- לצרף את סיפור המקרה מנקודת המבט שלנו.
- לצרף את כל המסמכים רפואיים הרלוונטיים ואבחנה המעידה על הפגיעה שיש לנו.
- תפנו לקבלת ייעוץ מעורך דין משרד הביטחון.
האם אקבל טיפול רפואי לאחר השחרור ממילואים?
לאחר השחרור יש לדאוג להגיש את התביעה למשרד הביטחון כמה שיותר, אם קצינת נפגעים לא הגישה עבורנו את התביעה, בכדי לקבל טיפולים רפואיים ותשלום בגין ימי המחלה אם נדרשים לנו. עד לברור התביעה, משרד הביטחון יאשר טיפול רפואי, ובמקרים מסוימים גם את הבקשה לימי מחלה, ליווי וכל דבר הדרוש, בהתאם לחומרת הפגיעה.
הוכרתי כנכה צה"ל, מה הפיצוי שאקבל?
במידה ונעבר את שלב הקשר הסיבתי ונקבל הכרה, ועדה רפואית של משרד הביטחון תקבע את סעיפי הנכות ואחוזי הנכות. בהתאם לכך יקבעו ההטבות שתקבל ממשרד הביטחון.
בגין אחוזי נכות הקטנים מ 10% לא תקבל פיצוי. בין 10%-19% נכות תקבל פיצוי חד פעמי והנחה בארנונה. 20% נכות ומעלה מזכים בגמלה חודשית, טיפולים רפואיים והטבות נוספות בהתאם לסעיפי הנכות וגובה הנכות.
מתי כדאי לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בתביעות משרד הביטחון לצורך קבלת ליווי?
בשל ההבדלים בחוק לעומת חיילים בשרות חובה, תביעה של איש מילואים יכולה להיות מורכבת יותר. לכן, אנחנו ממליצים בחום לפנות לקבלת ייעוץ כמה שיותר מהר ממשרד עורכי דין שמתמחה בתחום.
