אבחון של פגיעה נפשית במהלך השירות הצבאי: תהליך, חשיבות והשלכות

שירות צבאי הוא חוויה מאתגרת שמציבה את החיילים במצבים מאיימים ומסכני חיים, לא פעם תחת עומס רגשי ופיזי גבוה במיוחד. חיילים אשר נחשפים למצבי קיצון או חוויות טראומטיות עלולים לפתח פגיעה נפשית בצבא כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), חרדה, דיכאון והפרעות אחרות. אבחון נכון ובזמן של פגיעות נפשיות הוא קריטי לשיקום, לקבלת טיפול מתאים ולהגשת תביעה להכרה בנכות מול משרד הביטחון. במאמר זה נסקור את תהליך האבחון, הסימפטומים הנפוצים ואת הדרכים בהן ניתן לקבל אבחון מקצועי שיכול לתמוך גם בהגשת תביעה למשרד הביטחון לקבלת טיפול וליווי.

מהי פגיעה נפשית בצבא?

פגיעה נפשית היא מצב בו חייל סובל מהשפעות רגשיות ונפשיות כתוצאה מחשיפה לאירועים טראומטיים או מצבי דחק במהלך שירותו. מצבים אלה יכולים לכלול השתתפות בלחימה, תאונות דרכים, פציעות, חשיפה לאירועים מאיימים כגון הטרדות מיניות, התעמרות מפקדים, ולחץ נפשי בעקבות פעילות, כולל אצל תומכי לחימה. הפגיעה הנפשית יכולה לבוא לידי ביטוי בהפרעות כמו PTSD, חרדה, דיכאון, או שילוב של כמה מצבים נפשיים.

מהם הסימפטומים של פגיעה נפשית?

הסימפטומים של פגיעה נפשית משתנים מאדם לאדם, ויכולים לכלול מספר סימפטומים. אלו כוללים:

סימפטומים רגשיים וקוגניטיביים

– חוויות חוזרות (Re-experiencing): האדם חווה שוב ושוב את האירועים הטראומטיים באמצעות פלאשבקים, סיוטים, או זיכרונות פולשניים שמופיעים ללא שליטה.

– תחושת אשמה ובושה: חיילים שסובלים מפגיעה נפשית בצבא עלולים להרגיש תחושת אשמה או בושה לגבי האירוע שעברו, או על פעולות שלא ביצעו בזמן האירוע.

– קשיי ריכוז וזיכרון: פגיעה נפשית בצבא יכולה להוביל לקושי בזיכרון ובריכוז, במיוחד בזמנים בהם האדם מתמודד עם לחץ נפשי.

– קושי להחזיק במקום העבודה.

סימפטומים התנהגותיים

– הימנעות: חיילים שנפגעו נפשית נוטים להימנע מאנשים, מקומות או פעילויות שמזכירים להם את האירוע הטראומטי.

– בידוד חברתי: נפגעים נוטים להתנתק מאנשים קרובים, חברים ומשפחה, מה שעלול להוביל לבדידות ולתחושת ניכור. הבידוד לעיתים כולל חוסר רצון לפגוש אנשים מהיחידה או מהצוות הקרוב.

סימפטומים פיזיים

– עוררות יתר (Hyperarousal): דריכות מתמדת, קושי להירדם, תגובתיות יתר לרעשים או גירויים חיצוניים, הזעת יתר.

– בעיות שינה: סיוטים, קשיי הירדמות או תחושת עייפות מתמשכת הם חלק מהסימפטומים הפיזיים הנפוצים.

– התפרצויות זעם: כעס בלתי נשלט הכולל צעקות, זריקת חפצים ואף אלימות מילולית ופיסית כלפי אנשים קרובים לנו או סתם אנשים אקראיים ברחוב, בנהיגה ובתור לקופה.

תהליך האבחון והטיפול של פגיעה נפשית

אבחון נכון ובזמן של פגיעה נפשית בצבא הוא קריטי לצורך קבלת טיפול מתאים ולשיקום הנפגע. תהליך האבחון כולל מספר שלבים:

פנייה לרופא משפחה או לרופא היחידה

השלב הראשון בתהליך האבחון הוא פנייה לרופא כללי או לרופא היחידה בצבא. חיילים שמרגישים שמה שהם חוו במהלך השירות משפיע עליהם בצורה לא טובה צריכים לפנות לרופא, שיבצע הערכה ראשונית של המצב הנפשי ויפנה אותם להמשך טיפול.

הפנייה לאבחון מקצועי אצל פסיכיאטר או פסיכולוג

השלב הבא בתהליך הוא הפנייה לאבחון מקצועי אצל פסיכיאטר או פסיכולוג. אנשי מקצוע אלו מבצעים הערכה מעמיקה של מצב הנפגע, הכוללת ראיון קליני, מילוי שאלונים פסיכולוגיים, ולעיתים גם הפניה לבדיקות נוספות. מטרת האבחון היא לזהות את הסימפטומים, להעריך את עוצמתם ואף לקבוע האם מדובר בפגיעה נפשית בצבא הקשורה לשירות הצבאי.

קבלת טיפול רפואי פסיכיאטרי ופסיכולוגי לצורך הפחתת הסימפטומים

בעקבות מחקרים רבים שבוצעו בארץ ובעולם לגבי הטיפול שיש להעניק למי שנפגע נפשית בעקבות השרות הצבאי, ובייחוד בפוסט טראומה, התפתחו כלים רבים המסייעים להתמודדות עם הקושי הרב שנגרם והפגיעה התפקודית הקשה. טיפול פסיכיאטר תרופתי מותאם, שלעיתים כולל קנאביס רפואי, בשילוב טיפול פסיכולוגי נמצא יעיל בטיפול בסימפטומים ובפגיעה התפקודית.

כיצד ניתן לקבל טיפול ועזרה בהתמודדות עם הפגיעה התפקודית

הטיפול בפגיעות נפשיות שנגרמו בעקבות השרות הצבאי הוא לעיתים מורכב, ארוך ויקר.

במידה ואנחנו בשירות חובה, מילואים או קבע, ניתן לפנות לגורמי הרפואה השונים, כולל קב"ן, ביחידה בה אנחנו משרתים.

במידה וסיימנו את השרות הצבאי, ניתן לפנות לטיפול בקהילה דרך קופת החולים ובמקרים קשים גם לבית חולים. בשל העומס הרב והמחסור באנשי מקצוע מומחים, הטיפול בקהילה פעמים רבות לא נגיש וחלק מהנפגעים פונים גם לטיפול פרטי שהוא יקר מאוד.

במקרים בהם הפגיעה נגרמה בעקבות פעילות מבצעית, ניתן ואף מומלץ לפנות ליחידה לתגובות קרב דרך אתר האינטרנט שלהם ולהשאיר פרטים.

דרכי הטיפול הללו יכולים לסייע אולם המלצתנו החד משמעית היא הגשת תביעה נגד משרד הביטחון. עם הגשת התביעה למשרד הביטחון – אגף שיקום נכים, ניתן לבקש טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי שיינתן עד לברור התביעה וקבלת ההכרה ממשרד הביטחון. התהליך הינו ארוך ובירוקרטי אך כל זמן שהוא מתנהל ניתן לקבל את המעטפת הטיפולית ממשרד הביטחון.

חשיבות האבחון לצורך הכרה מול משרד הביטחון

האבחון המקצועי הוא שלב קריטי בתהליך הכרה בנכות נפשית מול משרד הביטחון. משרד הביטחון מכיר בזכויותיהם של חיילים שנפגעו נפשית במהלך שירותם, אך לשם כך יש להגיש תביעה מסודרת הכוללת תיעוד רפואי מלא והוכחת הקשר בין הפגיעה לשירות.

איסוף מסמכים לצורך הגשת תביעה

כדי להגיש תביעה להכרה בנכות נפשית מול משרד הביטחון, יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הנוגעים לאבחון ולטיפול. המסמכים כוללים דוחות פסיכיאטריים או פסיכולוגיים, סיכומי טיפולים, המלצות להמשך טיפול ואישורים על הפגיעה בתפקוד היומיומי של הנפגע.

הגשת התביעה למשרד הביטחון – אגף שיקום נכים

הגשת התביעה מתבצעת דרך האתר ויש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים, עדויות וכל מידע שיכול לסייע לנו בהמשך הדרך.

עם הגשת התביעה ניתן לבקש גם טיפולים רפואיים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בהתאם לצורך.

ייצוג משפטי בתהליך התביעה

מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתביעות נכות נגד משרד הביטחון. תהליך התביעה עשוי להיות מורכב, ולעיתים משרד הביטחון דוחה תביעות או מקצה אחוזי נכות נמוכים שאינם משקפים את המציאות. עורך דין מקצועי יכול לסייע בניהול התביעה, בהכנת החומר ובייצוג בפני הוועדה הרפואית, ובכך להגדיל את הסיכויים להצלחה.

חשיבות הטיפול המוקדם והשיקום

מעבר להכרה בזכויות והגשת תביעות, חשוב מאוד לקבל טיפול מוקדם לאבחון פגיעה נפשית בצבא. טיפול מקצועי יכול לכלול טיפולים פסיכולוגיים כמו CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), EMDR (טיפול בתנועות עיניים) וטיפול תרופתי. טיפול מתאים עשוי להקטין את עוצמת הסימפטומים, לשפר את איכות החיים של הנפגע ולהחזיר אותו לתפקוד מיטבי.

תמיכה חברתית ומשפחתית

תמיכה ממשפחה, חברים או קבוצות תמיכה היא חלק חשוב מהשיקום. נפגעי פגיעה נפשית בצבא לעיתים קרובות מתקשים לפנות לעזרה בגלל תחושת בושה או אשמה, ולכן תמיכה מהקרובים להם יכולה לעזור בשיקום ולהפחית את תחושת הבדידות.

הצטרפות לעמותות המסייעות בליווי ותמיכה.

פעילות גופנית וטכניקות לניהול מתח

פעילות גופנית קבועה, יוגה, מדיטציה וטכניקות לניהול מתח כמו נשימות עמוקות יכולות לעזור להפחית את עוצמת הסימפטומים ולהשיג תחושת שליטה טובה יותר על המצב הנפשי.

 

פגיעה נפשית בצבא היא תופעה קשה שמשפיעה על תפקודם של חיילים רבים. אבחון מקצועי ומוקדם של הפגיעה הוא קריטי לצורך טיפול נכון, שיקום והכרה בזכויות הנפגעים מול משרד הביטחון. תהליך אבחון פגיעה נפשית בצבא כולל פנייה לרופא, הערכה אצל פסיכיאטר או פסיכולוג, והגשת תביעה להכרה בנכות. ייעוץ משפטי מקצועי והטיפול המתאים יכולים לעשות את ההבדל.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרד עו"ד גיל סאלם לפגישת ייעוץ ללא עלות וללא התחייבות – עורך דין משרד הביטחון.

שאלות נפוצות על פגיעה נפשית בצבא ואבחון לצורך תביעה מול משרד הביטחון

מה נחשב לפגיעה נפשית בצבא?

פגיעה נפשית בצבא כוללת כל הפרעה רגשית או נפשית שנגרמה בעקבות אירוע או מצב שחווה החייל במהלך שירותו – לחימה, תאונה, התעללות פיקודית, הטרדה מינית, מצבי דחק קיצוניים ועוד. הפגיעה יכולה להתבטא ב-PTSD, דיכאון, חרדה, הפרעות הסתגלות ועוד.

אילו סימפטומים יכולים להעיד על פגיעה נפשית בצבא?

סימפטומים נפוצים כוללים פלאשבקים, סיוטים, הימנעות, דריכות יתר, בעיות שינה, התפרצויות זעם, תחושת אשמה, קשיי ריכוז ובידוד חברתי. גם בעיות פיזיות כמו עייפות כרונית או תגובתיות יתר לרעשים נפוצות מאוד.

מתי כדאי לפנות לאבחון מקצועי?

תמיד מומלץ לפנות ברגע שמרגישים שהשירות גרם לשינוי מהותי בתפקוד, במצב הרוח או ביכולת להתמודד ביום-יום. אבחון מוקדם משפר את סיכויי ההחלמה ומחזק את הקשר בין הפגיעה לשירות לצורך תביעת נכות.