הגשת תביעה למשרד הביטחון

החוק מאפשר הגשת תביעה נגד משרד הביטחון עבור כל אדם ששירת בצבא או בכוחות הביטחון ונפגע כתוצאה מהשירות הצבאי או הביטחוני. כל חייל, איש קבע או איש ביטחון, כולל אנשי מילואים, יכולים להגיש תביעה במידה ונפגעו גופנית או נפשית במהלך השירות.

למרות האמור ובהתאם לחוק, משרד הביטחון לא בהכרח יכיר בתביעה גם אם התרחשה במהלך ועקב השירות.
להלן דוגמאות למקרים בהם משרד הביטחון יכיר או לא יכיר בפגיעות:

חיילים בחובה

ככלל, משרד הביטחון יכיר בפגיעות שהתרחשו במהלך השירות הצבאי, כאשר החייל היה בתפקיד או במסגרת צבאית, בדרך לבסיס או בחזרה הביתה מהבסיס, כל זאת למעט מקרים חריגים. היה והחייל נפגע כאשר היה במהלך חופשה בארץ, משרד הביטחון יכיר בפגיעה רק אם מדובר בפגיעה משמעותית. כאשר מדובר במחלה, משרד הביטחון יכיר בכך רק אם המחלה התפרצה כתוצאה ובעקבות השירות הצבאי בלבד.

חיילים בקבע ואנשי כוחות ביטחון

חיילים הנמצאים בקבע מעל לשישה חודשים ואנשי כוחות הביטחון יקבלו הכרה רק אם הם נפגעו במהלך אימון מבצעי או פעילות מבצעית. בשאר המקרים משרד הביטחון ידחה את התביעה.

מילואים

ככלל, משרד הביטחון יכיר בפגיעות בהתאם להכרה בחיילים בשירות חובה. אולם, פגיעות שאירעו מחוץ למסגרת הצבאית לא יוכרו גם אם מדובר בפגיעה משמעותית. בהתאם לחוק, לתקנות ולפסיקה ישנם מקרים חרגים ולכן חשוב להתייעץ עם גורמים מוסמכים בכל מקרה ולקבל חוות דעת שמתאימה לפגיעה הספציפית שלכם.

סוגי הפגיעות שניתן לקבל עליהן הכרה ונכות

חבלות גופניות

תאונות במהלך שירות חובה, מילואים או קבע, פציעות, חבלות כתוצאה מהאימונים, נפילות, שברים, שריפות, פגיעות ירי וכדומה, בבסיס, מחוץ לבסיס, בפעילות מבצעית או אימונים.

מחלות שירות

מחלות שנגרמו עקב תנאי השירות, כגון חשיפה לקרינה, רעש, חומרים מסוכנים או מחלות זיהומיות שנפגעים חיילים חשופים להן בשדה הקרב, מחלות שנגרמו כתוצאה מלחץ נפשי או עומס פעילות.

הפרעות נפשיות

פוסט-טראומה (PTSD) והפרעות נפשיות נוספות שנגרמו בעקבות השירות הצבאי, בין אם מדובר בפעילות מבצעית, אימונים, תאונות דרכים, התעמרות מפקדים, פגיעות מיניות או כל אירוע שיכול לגרום לפגיעה.

החמרת מצב

כל מחלה, חבלה או פגיעה אשר הוחמרה בעקבות השירות הצבאי ניתן להגיש בגינה תביעה למשרד הביטחון. במקרים מסוימים משרד הביטחון יכיר בכל הפגיעה, גם אם היא רק הוחמרה.

האם ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון כאשר החבלה אירעה מחוץ לבסיס?

לעניין זה יש צורך לבצע הבחנה בין אנשי קבע וכוחות הביטחון, שירות חובה ומילואים.
חיילי שירות חובה ואנשי מילואים – חבלה שאירעה בדרך לבסיס או בחזרה הביתה מאפשרת להם להגיש תביעה נגד משרד הביטחון ולהיות מוכר כנכה צה"ל.

לדוגמה: חייל בשירות חובה אשר יצא לביתו מהבסיס ובדרך נפצע מתאונת דרכים זכאי להגיש תביעת נכות למשרד הביטחון.

סעיף 1 א' לחוק הנכים קובע:

1א. (א) רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.

(ב) לענין סעיף זה – "מחנה" – המקום בו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי ולגבי איש מילואים
– לרבות מקום התייצבותו;
"חייל השוהה בחופשה" – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות,
ולרבות חייל משוחרר בדרכו בחזרה מן השירות.

חשוב לציין כי חיילים בשירות קבע או אנשי כוחות הביטחון לא זכאים להגיש תביעה למשרד הביטחון בגין עילה זאת.

חבלה שאירעה במהלך חופשה מהצבא:

חייל בשירות חובה שנחבל במהלך חופשה יוכל להגיש תביעה לאחוזי נכות ממשרד הביטחון רק אם החופשה הייתה באישור. אם החבלה אירעה בחו"ל לאחר אפריל 2017, לא יהיה ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון.
חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988 מסדיר חלק מהזכויות והתנאים.

באילו מקרים משרד הביטחון יכיר גם באנשי קבע?

חוק הנכים מסדיר את זכויות אנשי קבע אשר עברו משירות חובה לשירות קבע בששת החודשים הראשונים:

2ב. לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ"ה-1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.

בשנת 2009 הוקמה ועדת גורן במטרה להסדיר, בין היתר, את זכויותיהם ומעמדם של נכי צה"ל ולבחון קריטריונים לזכאות במשרד הביטחון תוקן חוק הנכים בעקבות המלצות הוועדה, בשנת 2017 נכנס לתוקפו תיקון 29 בחוק הנכים.
בהתאם לשינוי, אנשי קבע זכאים להכרה כנכי אגף שיקום נכים רק אם מדובר במחלת שירות או חבלת שירות.

מחלת שירות – אירוע של חשיפה לחומר מסוכן שקבע השר בצו, הדבקה במחלה כתוצאה מחשיפה במסגרת טיפול בשדה קרב או חשיפה לרעש שמקורו באמצעי לחימה.

חבלת שירות – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או אימון מבצעי.

יש לציין כי אם מדובר במחלה שהתגלתה אצל איש קבע לפני 1.1.2014, ניתן להגיש בגינה תביעה למשרד הביטחון במידה והיא התפרצה עקב השירות הצבאי גם אחרי תאריך זה. חבלה שנגרמה לפני 27.4.2017, גם בגינה ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון. אנשי מילואים יחשבו לעניין זה כחיילים בסדיר.

במקרים בהם לא ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון ניתן לבחון הגשת תביעה לביטוח לאומי. אנו ממליצים בחום לפנות למשרד המתמחה בתביעות משרד הביטחון כדי לבדוק את זכאותכם.

מהו המועד הנכון להגשת תביעה נגד משרד הביטחון?

ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון בסמוך למועד השחרור משירות חובה. חיילים אשר השתחררו והגישו תביעה עד שנה מיום השחרור יקבלו את הזכאות לנכות רטרואקטיבית מיום השחרור.

סעיף 18(א) לחוק הנכים מסדיר את המועדים לעניין חיילי חובה.
18. (א) תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו – אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

סעיף 18(ב) לחוק הנכים מסדיר את המועדים לעניין חיילי קבע ומילואים.
(ב) מי שהגיש תביעה בהיותו בשירות קבע, ישולמו התגמולים המגיעים לו –
(1) אם העילה לתביעה היתה חבלה – מיום שבו אירעה החבלה, ובלבד שאם הגיש תביעתו אחרי שעברה שנה מאותו יום ישולמו התגמולים משנה אחת לפני יום ההגשה;
(2) בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

לפיכך ישנה חשיבות רבה בהגשת תביעה למשרד הביטחון כמה שיותר מהר כדי לשמור על זכויותיכם. בנוסף, ככל שחולף הזמן קשה יותר להוכיח את הרכיב העובדתי. אנו ממליצים להקדים ולהגיש את התביעה כמה שיותר מהר ולמנוע בעיות שיכולות להתעורר.

האם יש תקופת התיישנות בתביעות נגד משרד הביטחון?

סעיף 32 לחוק הנכים מסדיר את עניין ההתיישנות וקובע תקופת התיישנות של 3 שנים מיום השחרור אולם נקבעו סייגים לכלל הזה.

32. (א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו.

הארכת מועד התיישנות בחבלה רשומה

32א. קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:

(1) הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה;
(2) ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
(3) ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
(4) ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.

בסעיף זה "חבלה רשומה" – חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הבטחון.
בהתאם לסעיף זה, קצין התגמולים רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות אם נעמוד בקריטריונים הבאים:
מדובר בחבלה רשומה – חבלה אשר נרשמה בסמוך לאירוע ושיש לנו עדויות לגביה.

ההשהיה לא מקשה על השגת הראיות הדרושות להוכחת הרכיב העובדתי.
ההשהיה לא החמירה את הנכות ומגדילה את הנטל על אגף השיקום.
ההשהיה לא תקשה על המדינה להגיש תביעה נגד צד שלישי שאחראי לנכות.

מהם השלבים בהגשת תביעה נגד משרד הביטחון?

הליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון הוא הליך פשוט יחסית אשר מתבצע און ליין דרך אתר של אגף שיקום נכים בכתובת https://recognition.mod.gov.il/ והוא כולל מספר שלבים.

שלב 1 – הגשת התביעה

במידה והגשתם את התביעה כראוי, תקבלו הודעה כי התביעה שלכם התקבלה והודעה נוספת כעבור מספר ימים על אישור לקבלת טיפולים רפואיים.

שלב 2 – ניתוב

התביעה תנותב למחלקה הרלוונטית באגף שיקום נכים בהתאם לסוג הפגיעה(חבלה, מחלה, נפש) ותגיע לקצין תגמולים אשר אחראי לניהול התיק. כל קצין תגמולים מנהל כמות גדולה מאוד של תביעות ולכן כל שלב בתהליך דורש זמן רב. לצורך קיצור ההליך נדרשת הכרות מעמיקה עם האופן בו המערכת פועלת, קציני התגמולים, החוק והנהלים. האופן בו התביעה מוגשת משפיעה מאוד על התנהלות התיק והזמן שלוקח לקציני התגמולים לקדם את התביעה.

שלב 3 – איסוף חומר

קצין התגמולים יאסוף את כל החומר הרפואי מלפני הצבא, מתקופת הצבא ולאחר השחרור. קצין התגמולים רשאי לפנות אליכם בבקשה להמצאת מסמכים במידה ויידרשו לו מסמכים נוספים. בנוסף, יידרשו עדויות בנוגע לאופן בו נפגעתם. היה ולא ימצאו מספיק עדויות, קצין התגמולים יכל להעביר את התיק לצוות חוקרים לצורך איסוף עדויות.

שלב 4 – בחינת קשר סיבתי

בשלב זה נבחן הקשר הסיבתי, כלומר האם הנכות נגרמה בעקבות השירות הצבאי או הבטחוני.

מסלול ירוק : הליך בו קצין התגמולים מקבל החלטה כי הפגיעה נגרמה עקב השירות ולכן התביעה תעבור לאחת מהוועדות הרפואיות לצורך בחינת גובה אחוזי הנכות.

הליך בחינת הקשר הסיבתי: בהתאם לסוג הפגיעה, תישלח לרופא מומחה מטעם אגף השיקום אשר יידרש להמליץ לקצין התגמולים אם הפגיעה נגרמה בעקבות השירות הצבאי. המומחה יכול להמליץ להכיר בפגיעה שנגרמה בעקבות השירות, לדחות את התביעה או להכיר בהחמרה שנגרמה בעקבות השירות ואת גובה הנזק שמשרד הביטחון אחראי לו.
במידה וקצין התגמולים יקבל את המלצת המומחה להכיר באופן מלא בפגיעה או בהמלצה להחמרה, קצין התגמולים יפנה אותך לוועדה רפואית לצורך בחינת אחוזי הנכות.

במידה וקצין התגמולים יקבל את המלצת המומחה שלא להכיר בקשר הסיבתי התביעה תידחה וניתן יהיה לשנות את ההחלטה רק לאחר הגשת ערעור לבית משפט שלום או במקרים חריגים הגשת בקשה מיוחדת לקצין התגמולים.

שלב 5 – זימון לוועדה רפואית מחוזית

לאחר ההכרה קצין התגמולים יפנה לוועדה רפואית מחוזית לקביעת אחוזי הנכות. הוועדה הרפואית המחוזית כוללת רופא או רופאים שלפחות אחד מהם מתמחה בתחום בו אתה מוכר.

לדוגמה בוועדת נפש ימצא פסיכיאטר ובפגיעה בגב ימצא אורתופד(הוועדה לא חייבת לכלול רופא המתמחה בתחום ספציפי כגון גב או ברך, מספיק שהרופא יהיה אורתופד). הוועדה הרפואית קובעת את אחוזי סעיפי הנכות וגובה אחוזי הנכות בהתאם לבדיקה שתבצע והדברים שיאמרו בוועדה. לרוב ישנה חשיבות מכרעת לייצוג בוועדה הרפואית שכן הדברים שיאמרו והבדיקה הרפואית ישמשו גם את הוועדות העליונות במקרה של ערעור.

שלב 6 – קבלת ההחלטה וערעור לוועדה עליונה במידת הצורך

לאחר שהוועדה תסוכם ויו"ר הוועדות יאשר את הפרוטוקול שלה, הממצאים יועברו לקצין התגמולים אשר יוציא החלטה בהתאם להחלטתה. במידה וההחלטה תואמת את הנכות ממנה אתם סובלים ואתם מרוצים מההחלטה שקיבלתם כאן יסתיים הליך התביעה.

אולם, אם אתם מרגישים שהוועדה לא הייתה הוגנת בקביעתה, ניתן להגיש ערעור לוועדה עליונה. הוועדה תתקיים באזור מגוריכם (פ"ת, חיפה, י"ם) לאחריה ניתן יהיה לערער רק לבית המשפט המחוזי בסוגיה משפטית ולא על אחוזי הנכות שנקבעו עבורכם. חשוב לציין כי הוועדה העליונה רשאית להעלות את אחוזי הנכות, להפחית אותם או להשאיר אותם כפי שנקבעו בוועדה המחוזית.

כמה זמן אורכת תביעה נגד משרד הביטחון?

הליך התביעה מורכב ממשתנים רבים ומאופן הגשת התביעה ולכן קשה מאוד לאמוד את הזמן עד לסיום הליך התביעה. תביעה אשר מוגשת באופן מיטבי עם כל הרכיבים הדרושים תסייע לקצין התגמולים לקבל החלטות מהירות יותר ותקצר את הזמן הנדרש. ישנן תביעות המסתיימות אחרי מספר חודשים וישנן תביעות ארוכות יותר. משרד המתמחה בתביעות משרד הביטחון יכול לקצר מאוד את הליך התביעה ולהגיע לתוצאות מצוינות, במיוחד בתביעות שיותר קשה להוכיח את הקשר הסיבתי ועוצמת הפגיעה.

למה כדאי לי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון ומה הזכויות שאקבל?

ישנן סיבות רבות מדוע מומלץ ואף נדרש להגיש תביעה למשרד הביטחון, לא תמיד מדובר רק בגלל סיבות כלכליות או הטבות כאלה או אחרות בזמן הזה. עצם ההכרה בפגיעה שנגרמה בעקבות השירות מספקת לנו "רשת ביטחון" אם בעתיד תגרם לנו החמרת מצב בעקבותיה תיווצר לנו פגיעה תפקודית משמעותית ופגיעה באיכות חיינו. אז נוכל לפנות לאגף השיקום שיכיר במצבנו החדש ונוכל לקבל את התמיכה והעזרה לה אנו זקוקים.

בנוסף, נוכל להגיש בקשה לנכות מוסבת (תקנה9) במידה והנכות המוכרת גרמה לנכות אחרת.
קביעת אחוזי הנכות מזכה אותנו בזכויות בהתאם לגובה הנכות שנקבעה לנו בוועדות הרפואיות.
היה וקיבלנו עד 9% נכות לצמיתה, משרד הביטחון לא יעניק לנו פיצוי כספי או טיפול רפואי אך כאמור נוכל להגיש בעתיד בקשה להחמרת מצב.

בין 10% – 19% נכות לצמיתה נקבל מענק חד פעמי והנחה בארנונה.
20% נכות ומעלה מזכה בגמלה חודשית, טיפולים רפואיים וזכאויות נוספות בהתאם לגובה אחוזי הנכות.

האם אני חייב לקחת עורך דין או שאני יכול לעשות את זה לבד?

איך אדע אם אני צריך להיעזר במשרד עורכי דין לצורך הגשת תביעה למשרד הביטחון.
רבים פונים אלינו בשאלה חשובה ונכונה – האם אני צריך לשכור את שירותיו של עורך דין לצורך הגשת תביעה למשרד הביטחון.

נכון, אצל רובנו מדובר בתביעה ראשונה שהם ינהלו ואולי גם האחרונה, אבל אין ספק שזאת תביעה חשובה ביותר, תביעה שיכולה לשנות את החיים מהקצה לקצה, בטח כשמדובר בתביעות משמעותיות.
למרות זאת, לא בהכרח צריך לשכור את שירותיו של משרד המתמחה בתחום. יתרה מכך, את רוב מי שפונה אלינו, לאחר בירור נסיבות התביעה ולאחר ייעוץ ומתן עזרה, אנחנו מפנים להגשת תביעה באופן עצמאי. אנחנו מזמנים לפגישה רק מי שאנחנו מאמינים שיש לנו ערך מוסף בניהול התביעה שלו.

האם יש תחומים שאני יכול להגיש לבד את התביעה למשרד הביטחון?

באופן עקרוני, הגשת התביעה למשרד הביטחון היא פשוטה ונעשית דרך האתר של אגף השיקום (לינק בסוף העמוד). אנו נדרשים למלא פרטים אישיים ולצרף מסמכים רפואיים המעידים על הפציעה שיש לנו ועל נסיבות האירוע שהובילו לפגיעה. אנו נקבל אישור על הגשת התביעה וגישה לאזור האישי באתר של אגף שיקום נכים. חשוב לזכור לבקש טיפול רפואי וימי מחלה במידה ואתם זקוקים לכך. כפי שציינתי, הגשת התביעה היא פשוטה ולא דורשת ידע או מיומנות מיוחדת.
במקרים בהם הדברים ברורים ביחס לאירוע שהוביל לפגיעה והנכות עצמה, תהליך ההגשת תביעה למשרד הביטחון הוא פשוט ולא נדרשת מיומנות מיוחדת.

דוגמה 1 – נחשפתי לרעש של פיצוצים וירי במהלך מלחמת חרבות ברזל וכתוצאה מכך נפגעה לי השמיעה. בכדי להגיש את התביעה באתר של אגף שיקום נכים אני אצרף את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לפציעה ודוח פציעה.

דוגמה 2 – במהלך בחמ"ס בבסיס שברתי את הקרסול ועברתי הליך שיקומי.

דוגמה 3 – נפצעתי במלחמת חרבות ברזל ונקטעה לי הרגל עד לגובה הברך.

ישנן פציעות שאתם יכולים להגיש ולנהל לבד ללא צורך בליווי של עורך דין. ליווי של משרד עורכי דין יכול לסייע לכם אבל במקום בו הפגיעה ותוצאותיה ברורים, אין בהכרח צורך בליווי. בכל מקרה בו אתם חושבים להגיש את התביעה לבד אנו מציעים להתייעץ עם משרד עורכי דין המתמחה בתחום. רוב המשרדים המובילים מספקים שיחת ייעוץ ללא עלות בה תוכלו לשאול את כל השאלות שיש לכם ולהיעזר בהם.

האם יש פגיעות בהן כדאי לי לפנות למשרד עורכי דין מתמחה לצורך הגשת תביעה?

המלצתנו היא לפנות לייעוץ בכל מקרה בו מתפרצת או מתפתחת מחלה במהלך השירות, או אם מדובר בפציעות שיש קושי להוכיח אותן או את האופן שבו הן נגרמו.
בנוסף, אם מדובר בפגיעה ישנה, נדרש לבחון את נושא ההתיישנות.

נקודה חשובה נוספת היא עד כמה הפציעה שלי ברורה ביחס לפגיעה התפקודית שהיא גורמת לי, והאם אני יכול להגיע למקסימום אחוזי נכות במידה ואגיע לוועדות הרפואיות לבד.

זאת נקודה שיש לשים לב אליה מאוד שכן, קביעת אחוזי הנכות הם למעשה הפיצוי שאתם מקבלים בגין הפגיעה שלכם, ובמקרים חמורים בהם נדרשים טיפולים רפואיים, ימי מחלה ושעות ליווי, אחוזי הנכות שלא ישקפו את הפגיעה התפקודית שלכם יכולים לגרום נזק משמעותי לאיכות החיים שלכם במשך שנים רבות.