פוסט טראומה צבאית

פוסט טראומה צבאית היא אחת הפגיעות השקטות אך העמוקות ביותר שנושאים עימם חיילים בשירות חובה, קבע, חיילים משוחררים ולוחמים בהווה ובעבר.

לעיתים עוברות שנים מרגע החשיפה לאירוע טראומטי ועד לרגע בו מתגלים התסמינים, בין אם מדובר בחרדה, בידוד חברתי, קשיי שינה או תחושת נתק תמידית מהמציאות.

מהסיבה הזאת חשוב לדעת שאין התיישנות על פגיעות נפשיות שמקורן בשירות הצבאי. עבור רבים, זהו מאבק יומיומי מול זיכרונות שאינם מרפים.

התוכן שלפניכם נכתב על מנת לעשות לכם סדר – להסביר מהי הפגיעה הנפשית, מהם הסימנים והתסמינים הדורשים התייחסות, כיצד המדינה מתייחסת לכך ואילו אפשרויות עומדות בפני מי שמרגיש שהשירות הצבאי הותיר בו חותם נפשי עמוק.

מה זה פוסט טראומה צבאית?

פוסט טראומה (PTSD) היא פגיעה נפשית שמוכרת כיום כנכות לכל דבר, כאשר מתקיים קשר סיבתי ברור בין השירות הצבאי ובין התסמינים מהם סובל הלוחם או החייל לשעבר.

מדובר על תגובה מתמשכת לאירועים טראומטיים שחוו החיילים בשדה הקרב, באימונים או בתנאי שירות לחוצים. לעיתים, מקור הפגיעה הנפשית יכול להיות פגיעה או תקיפה מינית ואף פגיעה מחברים ליחידה ("זובור").

ההשלכות עשויות להיות קשות: קשיים בשינה, התפרצויות זעם, ריחוק חברתי, קושי בשמירה על יציבות תעסוקתית ולעיתים גם נטייה לפגיעה עצמית. הכרה מצד משרד הביטחון אינה רק הכרה משפטית, היא הכרה מוסרית באחריות מדינה לאדם שפעל בשליחותה.

מיהו הלום קרב?

המונח "הלום קרב" מתאר חייל או לוחם שמגיב בצורה קיצונית ומיידית לטראומה בעת הקרב, לרוב בזמן אמת. מדובר על תגובה חריפה שיכולה לכלול שיתוק פיזי, בלבול, בכי לא נשלט ואף אובדן קשר עם הסביבה.

פוסט טראומה צבאית בעקבות פעילות מבצעית לעומת זאת, יכולה להתפתח גם חודשים ואף שנים לאחר החשיפה הראשונית לאירוע ולהתבטא בתסמינים נפשיים ממושכים.

מה ההבדל בין הלם קרב לבין פוסט טראומה מהצבא?

הלם קרב הוא תופעה מיידית המתרחשת בזמן האירוע הטראומטי עצמו, תגובה קיצונית של הנפש לסכנה מיידית אשר עשויה לכלול שיתוק, בלבול או אובדן קשר עם הסביבה.

לעומת זאת, פוסט טראומה צבאית היא מצב כרוני מתמשך העלול להופיע גם חודשים או שנים לאחר סיום השירות, ולהשפיע לאורך זמן על התפקוד היומיומי והחברתי.

הלם קרב שאינו מטופל בזמן עשוי להתפתח ל-PTSD. משרד הביטחון מכיר בכך ובמקרים המתאימים מקנה לנפגעים זכויות והטבות הכוללות טיפולים, תגמולים ושיקום בהתאם לחומרת המצב ולאופן השפעתו על החיים.

מהם התסמינים של PTSD מהצבא?

אדם הסובל מפוסט טראומה צבאית חווה מציאות פנימית מורכבת שאינה תמיד נראית לעין. התסמינים עלולים להופיע בהדרגה ואף להתעצם עם הזמן, לעיתים מבלי שהנפגע יבין כי מדובר על תגובה ישירה לשירות הצבאי.

משרד הביטחון מכיר בכך שישנו קושי באבחון מוקדם ולכן מעניק חשיבות רבה לתיעוד ולפנייה לגורמים מוסמכים רלוונטיים. חשוב לדעת כי מי שמאובחן עשוי להיות זכאי למגוון זכויות פוסט טראומה משרד הביטחון, לרבות טיפול, קצבאות ושיקום.

התסמינים השכיחים כוללים:

• פלאשבקים חוזרים של האירוע הטראומטי
• סיוטים ופגיעה באיכות השינה
• דריכות יתר (Hypervigilance) ותחושת איום תמידית
• התפרצויות זעם או קושי בוויסות רגשי
• ניכור רגשי והתרחקות מקרובים
• הימנעות ממקומות, אנשים או מצבים שמזכירים את השירות
• תחושת ריק, דכדוך או אובדן עניין בפעילויות יומיומיות

במקרים רבים, הפנייה הראשונה לעזרה נעשית רק לאחר שנים, לכן חשוב להיות מודעים לסימנים ולפנות לייעוץ מקצועי בזמן.

מהי התיישנות תביעה בגין פוסט טראומה מהצבא?

באופן עקרוני, קיימת מגבלת זמן להגשת תביעה נגד משרד הביטחון – שלוש שנים מיום ההחמרה או היוודע הקשר בין הפגיעה לשירות.

יחד עם זאת, הפסיקה מכירה בכך ש-PTSD הוא מצב שמתפרץ באיחור, אגף השיקום ובתי המשפט נוטים להאריך מועדים במקרים מוצדקים, כאשר התקיימה הצדקה רפואית וראייתית לכך שהקשר לשירות התברר רק במועד מאוחר.

מהם סעיפי הנכות בגין פוסט טראומה צבאית?

קביעת דרגת הנכות בגין פוסט טראומה צבאית מבוססת על תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), כפי שנקבעו מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום.

התקנות כוללות סעיף ייעודי לפגיעות נפשיות ובמסגרתו נבחנים מספר פרמטרים עיקריים: רמת התפקוד היומיומי הכוללת ביצוע פעולות שגרתיות, יכולת השתלבות במערכות היחסים המשפחתית והחברתית, התמודדות עם רגשות, בריאות נפשית והיכולת לתפקד במישור התעסוקתי. מטרת ההערכה היא לשקף בצורה עניינית עד כמה ההפרעה פוגעת באורח החיים של הנפגע.

קיימים ארבעה מדרגים עיקריים, בהתאם לחומרת הפגיעה:

אחוזי נכות	דרגת חומרה	תיאור
10%	קלה מאוד	קיימת השפעה נפשית מזערית. התפקוד היומיומי ברובו תקין וישנה פגיעה מינורית באיכות החיים.
30%	בינונית	תסמינים ניכרים קיימים. ישנה השפעה מתונה על התפקוד החברתי או התעסוקתי, אך נשמרת עצמאות תפקודית כללית.
50%-70%	קשה	קיים קושי ממשי בניהול חיים עצמאיים. תפקוד לקוי בעבודה, קשיים בינאישיים משמעותיים ורמת תפקוד ירודה.
100%	חמורה מאוד	פגיעה נפשית עמוקה ומקיפה המונעת כל תפקוד יומיומי, תעסוקתי או משפחתי. לרוב מדובר על מצב פסיכיאטרי מורכב.

הערכת אחוזי הנכות נעשית על ידי ועדה רפואית מטעם קצין התגמולים בה משתתף גם פסיכיאטר מומחה. נטל ההוכחה לקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות מוטל על התובע ולכן מומלץ להסתייע בעורך דין שמכיר לעומק את ההליכים והפסיקה, ויודע כיצד להציג את התיק בצורה מבוססת ומדויקת.

מה אומרת החקיקה?

בהתבסס על תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969, המהוות חלק בלתי נפרד מיישום חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, נקבעת דרגת הנכות בגין פוסט טראומה מהצבא.

הסעיפים מפרטים את הקריטריונים לקביעת אחוזי הנכות עבור נפגעים הסובלים מהפרעות נפשיות, בפרט מהפרעת דחק פוסט-טראומטית אשר נגרמה בשל השירות הצבאי.

סעיף 34(א) מתייחס להפרעות נפשיות שונות, לרבות פוסט טראומה מהצבא ומפרט את דרגות הנכות בהתאם לחומרת ההפרעה והשפעתה על התפקוד הכללי של הנפגע, להלן:

" א. הפרעה נפשית מזערית, כושר תפקודי תקין – 5%

ב. הפרעה נפשית עם הגבלה קלה בכושר התפקודי – 10%

ג. הפרעה נפשית עם הגבלה בינונית בכושר התפקודי – 20%

ד. הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים ניכרים, קיום צירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעות בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן ניכר – 30%

ה. הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים קשים בקיום קשרים בין- אישיים תקינים ובצירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעה בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה – 50%

ו. הפרעה נפשית המלווה בהפרעה קשה בקיום יחסים בין- אישיים, בבחינת המציאות ובשיפוט, בצירוף סימנים אובייקטיביים קשים של ירידה בסף הגירוי, בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה ביותר – 70%

ז. מצב חמור ביותר עם אי יכולת מוחלטת לתפקד באופן עצמאי, צורך בסיוע מתמיד בחיי יום יום או באשפוז – 100% "

האם מקבלים אחוזי נכות?

בהחלט. לאחר שמשרד הביטחון מכיר בקשר הסיבתי שבין פוסט טראומה צבאית לבין השירות הצבאי, השלב הבא הוא קביעת אחוזי נכות. לשם כך, הנפגע יוזמן לוועדה רפואית. ככל שההפרעה הנפשית חמורה יותר ומשפיעה באופן עמוק יותר על איכות החיים, כך ייקבעו אחוזי נכות גבוהים יותר.

במקרים בהם חל שינוי מהותי במצבו הנפשי של הנפגע, לרבות החמרה בתסמינים, קושי גובר בתפקוד או ירידה ביכולת להשתלב בעבודה, ניתן להגיש בקשה בגין החמרת מצב משרד הביטחון. בקשה זו מאפשרת לוועדה הרפואית לבחון מחדש את אחוזי הנכות ולעדכנם בהתאם לנסיבות החדשות.

ליווי משפטי נכון, ובפרט ניסיון בהצגת תיעוד רפואי באופן מדויק, עשוי להשפיע משמעותית על התוצאה ולהבטיח שנפגע זכאי יזכה להכרה מלאה ולמיצוי זכויותיו.

 

פוסט טראומה צבאית היא פגיעה אמיתית, עמוקה ולעיתים בלתי נראית, אך השלכותיה ניכרות בכל תחום בחיי הנפגע. המדינה מכירה בקשר שבין השירות הצבאי לבין ההשלכות הנפשיות ומעמידה לרשות הלוחמים מערך שלם של זכויות, הכרה וטיפול. ההליכים מול משרד הביטחון עשויים להיות מורכבים אך הם ניתנים לצליחה עם ליווי משפטי נכון.

עורך דין משרד הביטחון גיל סאלם מלווה חיילים ולוחמים רבים, מסייע להם לעבור את התהליך ומקפיד למצות עבורם את מלוא הזכויות המגיעות להם. אם אתם מרגישים שהשירות הצבאי הותיר בכם חותם – פנו עוד היום לייעוץ מסודר ולבחינת אפשרות להכרה.

שאלות נפוצות

האם ניתן להגיש ערעור בגין פוסט טראומה צבאית?

בהחלט. אם נדחתה התביעה או שהוענקו אחוזי נכות משרד הביטחון נמוכים מהמצופה, ניתן להגיש ערעור לוועדות עליונות ובמקרה הצורך לבתי משפט. הליך זה דורש היערכות מקצועית, לרבות ראיות חדשות או חוות דעת משלימות.

האם השירות חייב להיות קרבי על מנת לקבל הכרה?

לא. גם תפקידים עורפיים או תומכי לחימה עשויים להוביל לפגיעה נפשית, כל עוד קיים קשר סיבתי לשירות.

מהם שלבי בדיקת התביעה בגין PTSD מהצבא?

התהליך כולל הגשת טופס תביעה, אבחנה וחוות דעת רפואיות, מסמכים המעידים על אירועים מהותיים, בחינת הקשר הסיבתי, קביעת אחוזי הנכות בוועדות רפואיות והגשת ערעור במידת הצורך. משרד הביטחון בוחן לעומק את המסמכים ואת התיעוד.